למה חסכתי מבני ברית מילה - תגובה אישית לטור דעה נגד ברית מילה




לפני מספר ימים פורסם באתר "הארץ" המאמר "למה חסכתי מבני ברית מילה" מאת אורי משגב.
כמו שניתן להבין משמו, הטור יוצא נגד ברית המילה, אך ע"י טיעונים שאינם נכונים ואינם מדוייקים. אביא פה את עיקר הטיעונים בטור (בכחול) ואגיב עליהם.

פותח אורי משגב: כשבני אהובי נולד לא מלתי אותו. זה היה צעד קל וטבעי, שראיתי בו ביטוי של קיומי כאדם חופשי. - כמובן שזכותו של כל אדם למול או לא למול את בנו.
מדובר בחיתוך איבר המין של תינוק, ואני מתנגד לחיתוך אברי מין של ילדים וילדות. - לא מדויק, בלשון המעטה. ברית מילה היא חיתוך הערלה מאיבר מינו של התינוק הזכר. איבר המין עצמו לא נחתך.
עד היום מיקדתי באופן טבעי את מאמצי השכנוע שלי באוכלוסיית ההורים החילונים. זה הרי די משונה שאנשים נטולי אמונה דתית ... שומרים עליו מכל משמר מרגע היוולדו - ואז ממהרים לחתוך את איבר מינו. - כ-98% מהיהודים מקפידים על ברית מילה, כנראה לרובנו זה לא כזה משונה.

ניתן לערער בקלות יחסית את שני הנימוקים הרווחים אצל החילונים להמשך ביצוע המילה.
הנימוק הבריאותי־היגייני רלוונטי לתקופות אחרות או יבשות אחרות, ובכל מקרה חשוב להציב כנגדו נימוק רפואי שדיווחים ונתונים על אודותיו פשוט מושתקים היטב: שיעור התאונות והתקלות בבריתות הוא משמעותי, אחוז ניכר מהילודים המאושפזים בבתי החולים מגיעים לשם עם פציעות וזיהומים בעקבות מילה, ובניגוד להימנעות מהחיתוך - כאן מדובר בהליך בלתי הפיך, שעלול לגרום נזק בלתי הפיך. - לא נכון: בישראל בשנת 2013 היו כ-65,000 בריתות בשנה, 31 תינוקות פונו לבית חולים, 2 תינוקות נזקקו לניתוח, 0 פגיעות באיבר המין עצמו. הרבה מהפניות היו בגלל חוסר יכולת לפנות למוהל, לפיכך הלכו ליתר בטחון לבי"ח. (ראו כתבה ב-YNET)
ואילו הנימוק ה"חברתי" הולך ונחלש מעצמו עם ההתפשטות המבורכת של ויתור על המילה, ובכל מקרה הוא תמוה למדי - שוב לא נכון: כ-98% מהיהודים מקפידים על ברית מילה. 
(באחרונה נתקלתי בשני מקרים נפרדים של בנות זוג לסביות שהביאו יחד תינוק לעולם, והחליטו לחתוך את איבר מינו כדי "למנוע ממנו שונות"). - הטענה הזאת ממש לא מובנת: גם אם אמהות לסביות הן שונות בעיני מישהו, למה הילד שונה?

אלא שבאחרונה הבנתי שאולי צריך לעזוב את החילונים במנוחה.
"הברית החילונית" לפחות מבוצעת לעתים קרובות בידי כירורג ואחרי הרדמה. ואילו "הברית היהודית" מבוצעת על ידי מוהל שאינו בהכרח רופא, ותמיד ללא הרדמה. - רוב הבריתות מבוצעות ע"י מוהלים מיומנים שזאת הכשרתם. אם הורים מביאים מוהל לא מקצועי למול את בנם - אז הם טיפשים ו\או חסרי אחריות, ממש כמו הורים שיקחו את בנם לחובבן ולא לרופא מוסמך.
זו פעולה פולשנית וברוטלית, התעללות בתינוק חסר ישע שאין לי ספק שתוצא בעתיד אל מחוץ לחוק. - זאת פעולה כירורגית שנעשית לתינוק. מכיוון שכמעט 100% מהאוכלוסיה לא רואה בזה התעללות, ניתן לומר שהגדרת ברית מילה כהתעללות אינה נכונה. כך גם הקביעה שהברית תוצא אל מחוץ לחוק.

ועל הטקס הפרימיטיבי הזה כתב כאן אבי שילון, ש"מדובר בטריק מתוחכם לשימור הזהות היהודית", ונימק כי "חברה איננה יכולה להתקיים בלא סמלים". - צודק, טקסים הם דבר חשוב לבני אדם, וכמו ברית כך גם טקס השבעת ממשלה חדשה, טקס חתונה, טקס סיום תואר וכו'.
הרב רפי פוירשטיין כתב ב-ynet, כי "הורים שנמנעו מהניתוחון הזה כפו על ילדיהם עקירה מהסמל הכי יסודי של זהותם". - בהחלט, ברית מילה היא עובדתית הסמל הכי יסודי של זהותם של יהודים.
והשר נפתלי בנט כפר בעצם קיומו של הדיון והכריז: "חברים, מאז בריתו של אברהם אבינו זהו הקשר החזק ביותר המחבר את עם ישראל לבוראו ולעצמו... לא להתבלבל, לא חמלה ולא נאורות מניעים קמפיין זה... רק הרצון לראות מדינת כל אזרחיה מעוקרת מיהדות". - ברית היא אכן הקשר החזק ביותר המחבר את עם ישראל לבוראו ולעצמו. לגבי כוונות הקמפיין נגד הברית - אני לא מתיימר לקבוע.

מוזר. על פי ההלכה יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, ועל פי גישה מתקדמת יותר כל מי שרואה עצמו שייך לעם היהודי. - יהודי הוא אכן מי שנולד לאם יהודייה. ברית אינה הופכת אדם ליהודי, ברית היא, כאמור, טקס וסמל לקשר של הילד לעם היהודי.
היו תקופות וקהילות בהיסטוריה היהודית שבהן לא התבצעה מילה, מימי מצרים העתיקה ועד הגוש הקומוניסטי. - לא נכון. היהודים לאורך ההיסטוריה, בכל מקום ובכל זמן, לעתים תוך סיכון חייהם ממש, שמרו על ברית המילה.

אז לבוא ולטעון שעל חיתוך אברי מין של תינוקות קם ונופל שימור הזהות היהודית? שזהו הסמל היסודי ביותר שמבטיח את קיום החברה היהודית? שזה הקשר החזק ביותר המחבר את עם ישראל לעצמו ולאלוהיו? יותר מהאמונה? יותר מהתורה ועשרת הדיברות? יותר ממדינת ישראל וארץ ישראל? - כחלק מהאמונה, מהתורה ומארץ ישראל, לא במקום - זאת לא תחרות.

ואסכם את העניין בקצרה (פוסט דומה כבר פרסמתי בעבר)
כשבני אהובי נולד מלתי אותו. גם לי, זה היה צעד קל וטבעי, שראיתי בו ביטוי של קיומי כאדם חופשי. עקב חששות מסוימים של הרופאים בני עבר בימים הראשונים לחייו בדיקות ודקירות שונות ומשונות, חלקם כואבות לפחות כמו מעשה המילה, שנעשו בלי שמישהו שאל אותו לדעתו. היה קשה לראות אותו, תינוק בן יומו, סובל כ"כ, אבל ידענו שאלו כאבים לצרכים חיוניים ולכן לא מנענו כהורים מהרופאים לעשותם. באופן דומה, מספר ימים לאחר מכן, בזמן מעשה הברית, לא ראיתי את בני כתינוק פצוע המתבוסס בדמו, אלא ראיתי יהודי הנכנס לברית של עם ישראל. אלו היו דקות של התעלות, לא של התעללות. ע"מ לשמר ברית ומסורת במשך שנות נצח, יש צורך בצעד חריג, לא באיזשהו הסכם שגרתי. חורבן בית המקדש נזכר לדורות בגלל צום של יממה, יציאת מצרים זכורה לנו בזכות שבוע של אכילת מצות, וכך הלאה.
אומרים שאדם משלים את מצוות הברית כאשר הוא מל את בנו, כי אז הוא מביע רצון לקיום המצווה, מה שלא היה יכול לקרות בגיל שמונה ימים. רובו ככולו של הציבור היהודי מל את בניו וע"י כך מביע רצון למצוות המילה, כלומר אנחנו לא חושבים שהורינו כפו עלינו משהו בגיל אפס. נראה לי שזו הוכחה טובה לכך שמצוות המילה מקובלת על העם ולא נכפית עליו.
ולראיה, היהודים לאורך ההיסטוריה, בכל מקום ובכל זמן, לעתים תוך סיכון חייהם ממש, שמרו על ברית המילה. כי אמנם יהודי הוא יהודי מלידה ולא רק לאחר הברית, אבל הברית מבטאת יותר מכל את השתייכותנו לעם ישראל.

אין תגובות:

פרסום תגובה