על מה ולמה סוכות?





"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים… כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".(1)
למה חוגגים סוכות? כי ישבנו במדבר בסוכות. תשאלו זאת כל אחד, כל אחד ידקלם את התשובה הזאת.

אבל…
1. האמנם בני ישראל גרו במדבר בסוכות? "אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ", "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת-הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ", "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם", ועוד (2) (3) (4). הרוב המוחלט של האזכורים לגבי ״דירת הארעי״ של בנ״י במדבר מדברים על אהלים, לא על סוכות.
אם תחפשו סוכות בתורה, מייד תמצאו שלאחר יציאת מצרים בני ישראל הלכו ועצרו במקום שנקרא סוכות: "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף"(5). ייתכן אגב, ששם המקום הוא סוכות כי אכן גרו שם בסוכות, בדומה לשם המקום סוכות בספר בראשית: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת"(6). בכל אופן, אולי לסוכות הזה התכוון הפסוק איתו פתחנו.
ואז נשאל עוד:
2. למה חוגגים את סוכות בחודש תשרי? היינו אמורים לחגוג אותו כמה ימים לאחר פסח, כציון התאריך ההיסטורי של האירוע.
ובכלל:
3. בנ״י ישבו בסוכות - אז מה? מה הטעם במצווה הזאת? לשבת בסוכה כי ככה היו בני ישראל במדבר? או כי שם חנו במדבר? היינו יכולים באותה מידה ללבוש בגדים דומים למה שלבשו במדבר, למה דווקא סוכות?

בקיצור, קצת מוזר. יש חג, עם סיבה לא ברורה (בסוכות הושבתי), בתאריך לא ברור (תשרי ולא ניסן-אייר), עם ציווי בולט לא ברור (ישיבה בסוכה). מה קורה פה?

יש האומרים שסוכות הכוונה בכלל לענני הכבוד אשר ליוו את בנ״י במדבר. לשיטה זו, אכן יש פה עניין ניסי של ענני הכבוד, ויותר ברורה הסיבה הישירה לציון החג. עדיין אבל יש לבדוק את תזמון החג דווקא בחודש תשרי - שהרי היקף ענני הכבוד התחיל בניסן.


כשמתוארת חניית ישראל בסוכות, התיאור הוא מפורט ונרחב יותר מסתם תיאור של עצירת ביניים במסע.
"וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף. וְגַם-עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד. וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ:  כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם-צֵדָה, לֹא-עָשׂוּ לָהֶם. וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת יְהוָה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם."(7).
בני ישראל עצרו לראשונה, אחרי הבהלה והלחץ של יציאת מצרים, וחנו בסוכותץ שם התארגנו קצת על הציוד, אפו את המצות ועיקלו את כל מה שעבר עליהם במהלך האדיר הזה של יציאת מצרים - מעבדים לעם שמתחיל מסע במדבר. יותר מכך, המקרא סוקר יותר מיציאת מצרים עצמה, וסוקר את כל תקופת ישראל במצרים. בהמשך גם יקבלו בנ"י את שתי המצוות הראשונות - קרבן פסח לדורות וקידוש הבכורות.

כלומר, בסוכות בני ישראל עצרו לרגע וחשבו, ועיקלו. בין ה"אטרף" של יציאת מצרים אחרי מאות שנות עבדות ל"אטרף" של המסע במדבר, עוצרים, חושבים, מבינים. ישבו בסוכות והפנימו ועברו לא רק תהליך פיזי - אלא גם רוחני.
וזהו גם ההקשר למצוות חג סוכות - אין פה ציווי לאכול (או לא לאכול…) משהו מיוחד, או ציווי לעשות פעולה מסויימת מיוחדת, אלא לצאת לסוכה ולעשות שם מה שתרצה - לאכול, לישון וכו'. שם, במרחב הזה, תהיה כבר החשיבה, ההתבוננות במה שהיה לנו (באופן אישי או לאומי) ובמה שצפוי לנו, ונוכל גם להבים ולעבד את החומר לדברים מועילים.

ואז גם אולי נבין את תזמון החג. העניין לא קשור לתאריך היסטורי מסוים. זה לא פסח שחוגג ספציפית את יציאת מצרים ביום המדוייק, או כמוהו שבועות, פורים, חנוכה ובהמשך יום העצמאות. העניין פה הוא ההבנה הפנימית שתיארנו, והיא מתאימה לבוא לאחר אירוע השיא של הימים הנוראים - יום כיפור. אחרי חשבון הנפש והתשובה בימים הנוראים, אני אצא לסוכה, ושם אתבונן במה עשיתי בשנה הקודמת, לאן אני הולך בשנה הקרובה, ואוכל להסיק מסקנות ותובנות.

ולגבי תזמון החג בהקשר של סוכות כענני הכבוד, הגר״א מפרש זאת עבורינו: בחטא העגל נסתלקו ענני הכבוד וחזרו לישראל רק כשהתחילו להקים את המשכן. ביום הכיפורים ירד משה רבינו מהר סיני עם הלוחות השניים, למחרת (יא תשרי) הקהיל את העם וציווה להקים משכן, בשני הבקרים הבאים (כמו שכתוב ״בבוקר בבוקר״ - משמע שני בקרים) העם הביא נדבה, בי״ד תשרי נטלו חכמי הלב ממשה את הזהב, ובט״ו תשרי החלו לעשות את המשכן וחזרו ענני הכבוד! ולכן סוכות בט״ו תשרי.


-------------------------------------
* את הרעיון הראשוני קבלתי ממאמרו של הרב שמעון קליין מלמד שפורסם במוסף 'שבת' של העיתון 'מקור ראשון' לקראת סוכות תשע"ז
(8). קראתי עוד במאמר על חג סוכות מאת הרב משה בלייכר, ובעוד מקורות שונים.

1. ויקרא כג, מב–מג
2. שמות, טז, טז
3. במדבר, יא, י
4. דברים ה, כז
5. שמות יב, לח
6. בראשית לג, יז
7. שמות, יב, לז-מב

אין תגובות:

פרסום תגובה