(למי שלא מכיר אותי, טור זה נכתב על ידי יהודי אשכנזי שומר מצוות)
נראה שעד לפני דור, מקסימום שנים, האשכנזים קיבלו עליהם את עול הקטניות, ולא שמענו כ"כ הרבה מקטרגים כנגד אותו מנהג. לעומת זאת, בשנים האחרונות נושא הקטניות עולה בכל שנה לפני חג הפסח, הטענות והכעס כלפי המנהג הולכים וגוברים, ומספר האנשים הבוחרים להפסיק ולשמור על המנהג עולה ועולה מדי שנה.
מה קרה בעצם בשנים האחרונות?
לדעתי, שני גורמים משמעותיים:
1. "נישואי תערובת". פעם כל אחד היה מתחתן עם בת העדה שלו. בדור האחרון עניין העדה הוא בכלל לא גורם שנשקל בבחירת בן\בת זוג. כתוצאה מכך, יותר ויותר זוגות עומדים בפני מצבים לא סבירים בהם הם אינם יכולים לאכול אוכל שבישלו במשפחה שלהם – גם כאשר מדובר בשומרי כשרות. פעם, היינו מוותרים על ביקור אצל כמה חברים שלא שומרים על מנהג הקטניות ובזה פתרנו את אי הנוחות. אבל אי אפשר לא לבקר את חמותך בשום פסח...
2. הגזמה. לפני כשלושים שנה, פירוט הקטניות היה ברור ומגודר יותר. יותר מכך, הכיתוב "כשר לפסח" ציין שהכשרות היא לכל המנהגים, ורק אם נכתב במפורש "כשר לפסח לאוכלי קטניות בלבד" היינו (האשכנזים) יודעים שזה לא בשבילנו. אז ויתרנו על אורז ועדשים, ואפילו על במבה. לא נעים, לא נורא. אלא שמאז, עניין הקטניות תפח (מה שאסור לחמץ, מותר לקטניות מסתבר...): נראה שיותר ויותר מאכלים הוגדרו כקטניות, הוכנסו עוד ועוד סוגי שמנים, לפתית וכו' ל"רשימה השחורה" וגם הכיתוב "כשר לפסח" פתאום לא הספיק, אלא רק כאשר נכתב "כשר לפסח ללא חשש קטניות" מותר לאשכנזי לחשוב על לגעת במוצר. ופתאום, זה לא רק אורז... מעבר לזה שהקצנה תמיד גורמת ל"אנטי", התוספת מעבר למנהג המקורי – שצמח מתוך סיבות ברורות – העצימו את האבסורד שבסיבה המקורית והקשרה לימינו אנו.
ואני מבקש להוסיף עוד עניין:
כמעט 70 שנה שמדינת ישראל קיימת. אנו קוראים לה – ובצדק – "ראשית צמיחת גאולתנו". ובואו נחשוב על סוף התהליך, כאשר יהיה פה בית מקדש. מה יעשה כהן אשכנזי כאשר עולה לרגל מרוקאי יביא את קורבן הפסח עם תוספת קטניות? הגיע הזמן – ולא רק בקטניות – ליישום מנהג אחד – מנהג ארץ ישראל – לכל העדות. אנחנו בדור גאולה, מכל התפוצות יהודים עולים ארצה, בואו ניתן להם לאכול יחד בפסח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה