שלא עשני אישה




בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה:
ונשים אומרות: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ:

ברכה זו, שהיא אחת מברכות השחר הנאמרות כל בוקר בתפילה, היא ללא ספק אחת מאלו שגורמות לנו לנוע בחוסר נוחות בזמן אמירתה. האם באמת ההלכה רואה באישה יצור נחות עד כדי כך שיש לברך ״שלא עשני אישה״? וגם אם כן, למה להכריז על כך בכזאת פומביות?

מאמר זה לא בא לנסות לתרץ, אלא להבין מה הייתה הכוונה בברכה הזו, מה משמעותה בימינו ולמה להמשיך ולברך אותה כל בקר.

בתקופות קדומות, "שלא עשני אישה" אכן היה מתאים
לפני הכל, חשוב להבין שכל דעה או דבר שנאמר או נכתב ע"י מישהו - מושפע מרוח התקופה ומנורמות חברתיות ואחרות שקיימות באותו זמן. השפעות אלו חלות גם על אנשים חכמים, כדוגמת אלו שניסחו עבורנו את התפילה. גם נוסח ברכות השחר הושפע מרוח התקופה בה נכתב. סביר להניח שאם ברכות השחר היו מנוסחות היום, הברכה הזאת לא הייתה נכנסת לסידור, ואם כן - ודאי הנוסח היה אחר. (אגב, כנראה שזה נכון גם לגבי ״שלא עשני גוי״, שוודאי הייתה מנוסחת היום בצורה עדינה יותר.)
את נוסח הברכות לומדים בגמרא, במסכת ברכות. בתקופה ההיא, אכן כל גבר היה מבסוט שהוא לא נעשה אישה... מעבר ל״צרות״ האובייקטיביות שנשים סובלות מהן - המחזור החודשי, ההריון והלידה, וכו' - מעמדן של הנשים אז היה נמוך ביותר גם חברתית. הן שירתו את הגברים ובמקומות רבים נאסרו עליהן דברים שהיום לא היינו חושבים עליהם, כמו לדוגמא לצאת מהבית (!).

אבל, להבנתי, לא זה ההסבר הרישמי לברכה. ישנם הסברים אחרים וננסה לבחון אותם.

נשים חייבות בפחות מצוות, והגברים מודים על כך
הסבר ידוע הוא שהברכה "שלא עשני אישה" כוונתה לכך שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, והגברים אומרים לה' שהם אינם מתלוננים על כך שהם חייבים ביותר מצוות, אלא אדרבא - שמחים ומברכים על כך. 
כן, זה נשמע תירוץ קצת מצוץ מהאצבע. האם העניין הזה הוא עד כדי כך קריטי שהוא שווה ברכה כזאת חריפה? ומה נגיד על גבר שלא מקפיד, למשל, על ציצית, אבל מודה לאלוהים שזיכה אותו ביותר מצוות מהאישה?


אבל, סדר הברכות, שיוצר את ההקשר של הברכה לאחר שתי הברכות שלפניה, מראה שיש הגיון בהסבר הזה:
  1. ברוך שלא עשני גוי - שפטור מכל המצוות.
  2. ברוך שלא עשני עבד - שחייב קצת מצוות.
  3. ברוך שלא עשני אישה - שחייבת בכל המצוות חוץ ממצוות עשה שהזמן גרמן.
ויפה גם פירושו של הרש"ר הירש בעניין: (ההדגשות שלי) 
"ברוך  שלא עשני גוי, עבד ואשה. הברכות הללו אינן ברכות הודיה שד' לא עשנו גוי, עבד ואשה. הברכה מעוררת אותנו לבחון תפקידנו, שד' הטיל עלינו בזה שעשנו איש יהודי משוחרר, ושנבטיח הבטחה חגיגית, שנעשה כדי לצאת חובת תפקידנו. אתה, גבר יהודי בן חורין, האם עשית את המוטל עליך? במה שונה אתה מהגוי? מהעבד? מהאישה? האם העובדה שאתה מחויב ביותר מצוות אכן גרמה לך לקיימן?"
כלומר, לא ברכה במובן הקלאסי, אלא ברכה שהיא גם בדיקה, ובוודאי שלא ברכה על דרך השלילה. זאת לא הודיה על כך שאיננו גוי, עבד או אשה, אלא קריאה לבדיקה - האם העובדה שאתה מחויב ביותר מצוות אכן גרמה לך לקיימן?


ויש גם כאלו שיסבירו שאישה פטורה ממצוות אלו וכן מלימוד תורה כי היא מושלמת ומתוקנת יותר מהגבר, ויש לה קרבה לקב"ה יותר מהגבר גם ללא המצוות האלה, ולעומתה הגבר צריך את המצוות ואת לימוד התורה על מנת להתקרב לקב"ה. ולכן היא אומרת 'ברוך שעשני כרצונו' - שהיא לא צריכה את זה כי היא מתוקנת יותר מהגבר. האמת שאני באופן אישי פחות מתחבר להסברים האלו. לא בגלל זלזול בנשים, אלא כי זה ממש נשמע כמו תירוץ שמישהו תפר כדי להצדיק משהו שהוא לא ממש בטוח לגביו...

לגבי הסיבה למה נשים חייבות בפחות מצוות והאם זאת גם אפליה - לא אדון על כך פה. אולי אדון על כך אחרי שהנשים תילחמנה על קיום כל המצוות האלו כמו הגברים... ;-)

האם היום באמת יש שוויון?
או שאנסח זאת אחרת - כמה גברים היו מעדיפים להיות אישה?
כמובן שאין הכוונה שגבר כבן אדם הוא נעלה מעל האישה, ברור שלא. השאלה היא לגבי העטיפה. בתור גברים, יש לנו כמה "בונוסים"...
ראשית, ישנם ההבדלים ביולוגיים. אחרי שנולד בני כל חברי הגברים אמרו לי בחיוך: ״הכי חשוב שהיא תניק, ככה אתה תישן בלילה...״. האישה סובלת בשביל להביא ילד לעולם: בחילות, הקאות, שינויים בגוף ובנפש, הלידה הכואבת והמסוכנת, ההנקה. סביר גם שכל אישה הייתה מוותרת על המחזור החודשי ומה שמסביבו.
ובנוסף, עם כל הכבוד לקידמה, הנשים עדיין סובלות מדעות קדומות ומנהגים ישנים. אחוז הנשים שמספרות שעברו איזושהי הטרדה מינית גבוה ביותר. כנראה גם שלא תשמעו גבר מבקש מאישה ללוות אותו כי הוא מפחד, אלא המצב הוא הפוך, מסיבות שונות. מלבוש יפה של אישה מצופה שיכלול מחשוף. ולמה ספורטאים רצים עם מכנס וגופיה וספורטאיות עם תחתון וחזיה? ובואו נמשיך ונבחן בכנות: האם תחרות מלכת היופי, בו נמדדות נשים ונערות לפי צורת הביקיני על הגוף החשוף שלהן, היא מוסד שמפאר ומכבד נשים? ולמה במשחקי כדורסל צריכות לשעשע את הקהל רקדניות חצי עירומות? ויש גם את הצד הקיצוני השני - האם כיסוי הנשים במגזרים חרדיים קיצוניים נועד כדי להאדיר את הנשים?

שולפת ציפורניים - https://www.facebook.com/sholefet


אגב, אם נחזור קצת אחורה בהיסטוריה, לא יותר מדי - 40-50 שנה, מצב הנשים לא היה טוב כמו בימינו, והאמת שלא היה רחוק כ"כ ממצבן בימי הביניים. למשל, לא בכל המדינות הדמוקרטיות המתקדמות נשים יכלו להצביע בבחירות בשנות ה-70 - לפני פחות מחמישים שנה!
אין ספק שמצב ומעמד הנשים השתפר בשנים האחרונות, וכמו שרשמנו כבר - היום לא הייתה נכתבת הברכה ״שלא עשני אישה״. אבל עדיין, אובייקטיבית, אי אפשר לטעון ש״שלא עשני אישה״ אינו תקף מבחינת הגבר בימינו. וקשה לדרוש לשנות את נוסח הברכה כאשר המצב היום עדיין סובל מבעיות ביחס לנשים, כמו שתארנו. יחסית להיסטוריה מאז הותקנה הברכה הזאת, אנחנו עדיין בתחילת העידן החדש מבחינת מעמד הנשים.

סיכום
לסיכום, אם להיות כנים (וכנות) - אפשר וצריך, במיוחד מי שהנשים ומעמדן חשובים לו, להודות על האמת ש"שלא עשני אישה" עדיין רלוונטי במובנים מסויימים - וע"י כך לפעול לשינוי. אולי הברכה הזאת כל בוקר תהווה תזכורת עבורנו, ותזכיר לנו כמה דברים שנח לנו לשכח.
הלוואי ונגיע ליום בו היחס יהיה שווה באמת, ואז נוכל לבקש לבדוק את האפשרויות לשינוי הברכה. לדעתי ולצערי, אנחנו עדיין לא שם.

על צניעות ויעילות - שתי תובנות ממגילת אסתר




1. מיקוד, יעילות וצניעות:
המן כעס על מרדכי היהודי, וכתגובה הוא תכנן תכנית גרנדיוזית וחסרת פרופורציה של השמדת כל עמו של מרדכי, הפיל פור שכיוון את הביצוע לכשנה ממועד התכנון, בנה עצים גבוהים וכו׳. בכל הזמן הזה, הוא אמנם נהנה ממעמד על וכבוד רב, אבל כל זה ״אינו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי״. כלומר, כל זמן ההכנות למבצע הענק, המן עדיין היה מתוסכל ממרדכי - שהיה הסיבה לכל התכנונים.
עד שהגיע שעת הביצוע, קרו אי אלו אירועים שהפכו את הגלגל וגרמו למהפך בתכניות עד כדי מותו של המן וגדולתו של מרדכי/
מה יצא להמן מהתכנית המנופחת, הרהבתנית, הארוכה וחסרת הפרופורציות שלו? לא רק שהביצוע לא קרה בסופו של דבר, אפילו הפוך מכך- גם בזמן גדולתו של המן הוא לא נהנה כי מרדכי עדיין לא השתחווה לו.
מי יודע מה היה קורה אם המן היה הולך על תכנית ממוקדת ויעילה, שתתמקד ב״בעיה״ עצמה - מרדכי - ולא בכל עמו, ותתבצע ביעילות ללא שהות... ל
עומתו, אסתר ומרדכי תכננו תכנית יעילה, עם הגדרת יעדים ממוקדת ובזמן סביר: לא בפזיזות אבל גם לא תכנית ארוכה ולא יעילה. והתכנית שלהם הצליחה בצורה מושלמת.



2. צניעות, פעם שניה:
״את דבר המלך אין להשיב״. בשושן היה אסור לבטל צו של המלך, מכיוון שהמלך אינו טועה לעולם. היה מותר לשלוח צו נגדי, אבל לא לבטל צו קודם. זאת הסיבה שהיה צורך בצו שהתיר ליהודים להרוג באויביהם: מרדכי ואסתר לא רצו בצו הזה מתוך נקמה או כדי לפרוק יצרים ותסכול, אלא כדי לתת ליהודים אפשרות להתגונן מצו קודם שנשלח בתקופת גדלותו של המן שהורה לטבוח ביהודים.
אם המלך היה קצת יותר צנוע ומסוגל להודות בטעות ולבטל צו קודם, הייתה נמנעת כל שפיכות הדמים הגדולה והמיותרת.