לא פעם עולים לא מעט קולות, בעיקר של חילונים, המבקשים משאל עם על תחבורה בשבת. המטרה היא, מן הסתם - להתיר תחבורה ציבורית בשבת.
לכאורה בתור אדם דתי אני אמור להזדעזע, אבל לא בטוח. ואפרט.
ראשית - האם יש לאלו הרוצים להעביר הצעת תחבורה ציבורית בשבת יש סיכוי לנצח? או שמדובר במקרה דומה לזה של יצחק הרצוג בבחירות האחרונות (2015), שהיה נדמה לו, לסביבתו ולתומכיו שהנצחון מובטח, אך לא כך היה? כלומר, האם המחשבה שרוב העם בעד תחבורה ציבורית בשבת איננה נכונה, למרות שכך לעתים מצטייר (תקשורת, רשתות חברתיות וכו׳)?
ננסה לנתח משאל עם שכזה:
האם בכלל ניתן להעריך מה יהיו תוצאות משאל עם כזה? האמת היא שמדובר במשימה קשה מאד, עד רמת הבלתי אפשרית.
נתחיל בבחינת התפלגות דתיים/חילונים/מסורתיים בקרב הציבור היהודי, שהיא בערך כזו(1):
43% חילונים (מתוכם כ-3% ״אנטי דת"),
23% מסורתיים לא כ״כ דתיים,
15% מסורתיים דתיים,
10% דתיים,
9% חרדים.
וננסה לנתח, או יותר נכון לשער - איך יצביע כל מגדר?
ניתן לומר שהחרדים יצביעו כמקשה אחת נגד (הסתייגות מכך - בהמשך). לגבי השאר - מסוכן לקבוע..., שכן אצל כל מגדר תהיה התפלגות מסויימת בדעות:
אצל המסורתיים יש בוודאות חלוקה בין בעד ונגד.
האם אפשר להגיד שרוב כמעט מוחלט של הדתיים (שאינם חרדים) יצביעו נגד? או שרוב מוחלט או גדול של חילונים יצביעו בעד? האם נוכל לשער שה"עורקים" מצד לצד יקזזו אלו את אלו?
נתון נוסף, מעניין ומשמעותי לא פחות יהיה - אצל איזה ״צד״ אחוזי ההצבעה יהיו גבוהים יותר? כלומר - למי יהיה חשוב יותר להגן על העיקרון שלו? או בניסוח עדין פחות - מי יותר יקים את עצמו מהכורסא וילך להצביע?
כי החרדים, לגביהם הנחנו שהצבעתם תהיה ״נגד״ - זה כמובן תלוי האם הם יצביעו בכלל... שהרי התפיסה החרדית דואגת לשמר את הקהילה שלה ולהגן עליה, ולא אכפת להם כלל מה״חוטאים״ החילונים (ואולי גם מה״חוטאים״ הדתיים לאומיים). האם הם בכלל יצביעו? האם הם יסכימו להשתתף במשאל "חוטא" שכזה?
והאם חילוני שיש ברשותו רכב (ולכן הוא לא מרגיש על בשרו את העניין של חוסר תחבורה בשבת) ימהר לקלפי?
האם מסורתי, שיושב על הגדר בין העולמות, ירצה בכלל להביע דעה?
עדכון טרי: מעניין איך ייראו הדברים לפי התמונה שהציג אתמול (7/6/2015) הנשיא ריבלין אודות הדמוגרפיה המשתנה, התוצאות בתרשים הבא:
יאללה, אז אולי באמת נעשה משאל כזה?
לדעתי, אולי עדיף שיהיה משאל עם שכזה, השואל שאלה פשוטה - בעד או נגד תחבורה ציבורית בשבת. בלי "אם" וסיבוכים שונים ומשונים. שאלה פשוטה: תחבורה ציבורית בשבת - כן או לא?
כך, אחת ולתמיד, נדע מה באמת "הציבור"\"העם" רוצה(2).
הערות
לכאורה בתור אדם דתי אני אמור להזדעזע, אבל לא בטוח. ואפרט.
ראשית - האם יש לאלו הרוצים להעביר הצעת תחבורה ציבורית בשבת יש סיכוי לנצח? או שמדובר במקרה דומה לזה של יצחק הרצוג בבחירות האחרונות (2015), שהיה נדמה לו, לסביבתו ולתומכיו שהנצחון מובטח, אך לא כך היה? כלומר, האם המחשבה שרוב העם בעד תחבורה ציבורית בשבת איננה נכונה, למרות שכך לעתים מצטייר (תקשורת, רשתות חברתיות וכו׳)?
ננסה לנתח משאל עם שכזה:
האם בכלל ניתן להעריך מה יהיו תוצאות משאל עם כזה? האמת היא שמדובר במשימה קשה מאד, עד רמת הבלתי אפשרית.
נתחיל בבחינת התפלגות דתיים/חילונים/מסורתיים בקרב הציבור היהודי, שהיא בערך כזו(1):
43% חילונים (מתוכם כ-3% ״אנטי דת"),
23% מסורתיים לא כ״כ דתיים,
15% מסורתיים דתיים,
10% דתיים,
9% חרדים.
וננסה לנתח, או יותר נכון לשער - איך יצביע כל מגדר?
ניתן לומר שהחרדים יצביעו כמקשה אחת נגד (הסתייגות מכך - בהמשך). לגבי השאר - מסוכן לקבוע..., שכן אצל כל מגדר תהיה התפלגות מסויימת בדעות:
אצל המסורתיים יש בוודאות חלוקה בין בעד ונגד.
אצל הדתיים - ודאי שיש כאלו שלא רואים בעיה בתחבורה בשבת - הם שומרים את השבת שלהם ולא מתעניינים במעשיהם של אחרים.
אצל החילונים ניתן להניח שיהיו כאלו שירצו לשמר על הסטטוס קוו ולהשאיר משהו מהמסורת.
ואל תשכחו את החילונים עובדי התחבורה הציבורית - האם הם באמת ירצו לאבד את יום המנוחה שלהם? (לא בהקשר של מנוחה דתית) הרי לכל דיון בזכויות אדם יש שני צדדים עם זכויות, וכך גם במקרה הזה: זכויות הנוסעים לנסוע בשבת מול זכויות העובדים לנוח ביום השבתון. כמה מעובדי התחבורה הציבורית החילונים יצביעו בעד תחבורה ציבורית בשבת?האם אפשר להגיד שרוב כמעט מוחלט של הדתיים (שאינם חרדים) יצביעו נגד? או שרוב מוחלט או גדול של חילונים יצביעו בעד? האם נוכל לשער שה"עורקים" מצד לצד יקזזו אלו את אלו?
נתון נוסף, מעניין ומשמעותי לא פחות יהיה - אצל איזה ״צד״ אחוזי ההצבעה יהיו גבוהים יותר? כלומר - למי יהיה חשוב יותר להגן על העיקרון שלו? או בניסוח עדין פחות - מי יותר יקים את עצמו מהכורסא וילך להצביע?
כי החרדים, לגביהם הנחנו שהצבעתם תהיה ״נגד״ - זה כמובן תלוי האם הם יצביעו בכלל... שהרי התפיסה החרדית דואגת לשמר את הקהילה שלה ולהגן עליה, ולא אכפת להם כלל מה״חוטאים״ החילונים (ואולי גם מה״חוטאים״ הדתיים לאומיים). האם הם בכלל יצביעו? האם הם יסכימו להשתתף במשאל "חוטא" שכזה?
והאם חילוני שיש ברשותו רכב (ולכן הוא לא מרגיש על בשרו את העניין של חוסר תחבורה בשבת) ימהר לקלפי?
האם מסורתי, שיושב על הגדר בין העולמות, ירצה בכלל להביע דעה?
עדכון טרי: מעניין איך ייראו הדברים לפי התמונה שהציג אתמול (7/6/2015) הנשיא ריבלין אודות הדמוגרפיה המשתנה, התוצאות בתרשים הבא:
יאללה, אז אולי באמת נעשה משאל כזה?
לדעתי, אולי עדיף שיהיה משאל עם שכזה, השואל שאלה פשוטה - בעד או נגד תחבורה ציבורית בשבת. בלי "אם" וסיבוכים שונים ומשונים. שאלה פשוטה: תחבורה ציבורית בשבת - כן או לא?
כך, אחת ולתמיד, נדע מה באמת "הציבור"\"העם" רוצה(2).
הערות
(1) הערות להתפלגות האוכלוסיה כפי שהובאה פה: הנתונים לא עדכניים יותר מלשנת 2011-2012, והם משוקללים מנתוני סקר של הלמ"ס, דוח גוטמן-אבי חי השלישי והשערות של מביני דבר הבקיאים וחוקרים את הנושא. שיעור הילודה אצל דתיים ובעיקר חרדים גבוה מאצל החילונים - מה שיכול לשנות קצת את האחוזים מאז בדיקת הנתונים. הרבה מאלו המגדירים עצמם כשייכם לציבור הדתי לאומי הם מסורתיים או אפילו חילונים.
(2) לפי סקר של מכון סמית עבור חדו"ש (לחופש דת ושיוויון), 74% בעד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. לא הצלחתי למצוא מה הייתה בדיוק השאלה, האם הייתה כן\לא או "מורכבת" יותר. אגב - למעלה ממחצית (52%) מהנשאלים תמכו בהפעלה מצומצמת בלבד של התחבורה הציבורית בשבתות - מה זה אומר? (רק 22% מעוניינים בתחבורה ציבורית בהיקף זהה לימי חול, 10% אמרו כי גם את האוטובוסים הנוסעים כיום בשבתות יש לבטל).