בשבת פרשת שמות תשע״ו, פורסם בעלון ״עולם קטן״ השו״ת סלולארי הזה:
התגלתה מחלוקת (לשם שמים :) )בין עורכי דף מטופשו"ת לגבי השו״ת:
אחד מאיתנו אומר שלא כולם משתמשים במעלית שבת, ובמקרה הזה הרב אליהו מתעסק בתחום ההלכה; זו פסיקת ההלכה שלו - ואותה הוא מביא, ללא צורך להביא בחשבון את הדעות האחרות - דבר לגיטימי.
השני חש לא בנח - שכן חלק גדול מאוד (הרוב?) מהציבור הקורא את העלון משתמש במעלית שבת, ומתשובה חדה כזו נראה כאילו בתשובתו הזאת הופך הרב ציבור שלם למחללי שבת - בלי לציין שיש כאלו המתירים.
אגב, יכול להיות שהבעיה היא בכלל המדיום בו זה נענתה התשובה, שכן שו״ת סלולארי קצר לא יכול לתת מענה מפורט מדי, ופעמים רבות המדיה הזו גוררת תשובות קצרות, חדות וקיצוניות לכיוון אחד.
שלא כמו, למשל, הצגת הדעות השונות במאמר הזה ובוודאי בספרים או מדיות אחרות. נביא לדוגמא כתבה בנושא הזה בדיוק, שפורסמה באתר ynet בעבר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782751,00.html
כדי לבדוק את העניין, הפננו מספר שאלות לרבנים ואישים אחרים במגזר:
נביא סיכום של התשובות - ללא ציון שמות העונים - שכן חלקם ביקשו זאת.
מצד אחד, אמר לנו אחד מהנשאלים ש:
״נראה לי שאתה דווקא צודק, כלומר מבחינה עקרונית: הוא פסק ששומרי מצוות רבים מחללים שבת. בעניין הרגש, לא הייתי לוקח ללב״.
רב אחר אמר ש:
״אני לא חושב שרב מחויב להציג דעות חולקות, אך זה מקובל״.
שאלתי: והאם נכון להגיד שלא מתאימה הפלטפורמה של שות סמס במקרה כזה?
הרב: הוא היה יכול להרחיב. כדי להציג שתי דעות ומקורות מתומצתים? די בכמה מאות תווים. "יש בדבר מחלוקת בין אחרוני זמננו; יש מחמירים ויש מקילים. ודעתי: מותר בשעת הדחק לשאינם בריאים בלבד (ראה: שו" ת פלוני, סימן תרפפ"ו)".
רב אחר אמר ש:
״אני לא בטוח שאני מבין את השאלה שלכם״, אך אמר ש״האוסרים להשתמש במעלית שבת חוששים לדעות הלכתיות שוליות מאד, לענ"ד, שהן לא רק מיעוט בין הפוסקים אלא שההיגיון שלהם אינו מובן. כיוון שכך לטעמי התשובה הזאת אינה מנוסחת נכון להלכה, והיה צריך לכתוב: מותר ויש מחמירים. או אפילו: מותר לכתחילה ויש שנהגו להחמיר״.
תשובה נוספת מרב אחר:
״לגיטימי שרב עונה את דעתו שלו. לגיטימי גם שהוא עונה אותה בקיצור. לדעתי לא צריך לפרסם זאת ברבים בכתב, כי אז מתאימה יותר תשובה מפורטת עם מקורות, שמביאה גם דעות אחרות. בכל אופן, זה לא המקרה הכי קיצוני שראיתי של תשובה לא מוצלחת בסמס...״
ורב אחר ניתח זאת כך:
״השאלה שלך עקרונית וחשובה, ולא פעם אני תוהה לגביה: מתי פוסק, המפרסם את פסקיו ברבים, אמור להביע רק את דעתו האישית, ומתי עליו להביא לידי ביטוי קיומן של דעות אחרות. דומני שהקו העקרוני צריך להיות באיזו מידה הוא מתייחס בשלילה לדעות אחרות. יש כאלה שעושים זאת לפעמים. הרב אליהו כאן מתנהל בצורה יותר עדינה: הוא מביע את דעתו לחומרא ואיננו שולל קולא במקרה מסוים. אם הוא היה מתבטא בסגנון שמי שעולה במעלית שבת מחלל שבת - זה בהחלט היה מקומם ולא הוגן. אולם בניסוח הקיים נראה לי שזה לגיטימי מצדו להביע את דעתו האישית בנושא.״
לאחר הסבב הזה תהינו אולי פרסום התשובה בעלון עם תפוצה רחבה בציבור גדול היא הבעייתית - שכן שואל ששאל רב ספציפי ירצה לקבל את פסיקתו, השאלה איך זה נראה כשזה מפורסם כלפי ציבור הקוראים של העלון.
לתהייה זו קבלנו שתי תגובות משנים מהרבנים ששאלנו:
״זה ששו"ת סמס ברבים זה נורא, זה ברור (לי לפחות)״.
״אבל הוא בוודאי פוסק לכולם. זה לא שמישהו באמת שאל.״
תהינו האם כל השו״תים נשאלים ממש או ״מומצאים״, ממה שאנחנו יודעים, הרב אבינר הוא אומר בפירוש שהוא לעתים גם השואל, לגבי רבנים אחרים אין לנו מידע.
לסיום, ובעצת אחד הרבנים, הפנינו את השאלות (באמצעות דפי הפייסבוק של הרבנים) גם לרב אליהו עצמו ולרב אבינר שהוא המוביל במענה לשו״ת SMS.
עורכת הדף של הרב אליהו אמרה שהעבירה את השאלה לרב. עדיין לא קבלנו את תשובתו. (אם וכאשר תתקבל - אעדכן).
עורך הדף של הרב אבינר יצא תחילה נגד הדף שלנו וטען שהוא מביא לביזוי ת״ח (כמובן שזו אינה מטרתנו). אך למרות זאת נמשך הדיון בינינו (בהמשך אביא את הדיון במלואו), ובסופו קבלנו תשובה לשאלתנו:
״לא הבנתי על מה הבעיה. כל רב יכול לומר מהי דעתו ופסיקתו בנושאים ההלכתיים המגוונים, ולפרסמם בציבור כפי דעתו. אדם שפוסק לפי רב אחר יכול ללכת על פי רבו.
עניין השו"ת מסרונים הוא להעלות נושאים שייתכן ואנשים חושבים ש'פשוט' שהם מותרים, שיתוודעו לכך שייתכן וההלכה אוסרת זאת, ואם אכן כיצד רבו פוסק בנושא זה״.
*
דיון מעניין, מה המסקנה?
כנראה שאין, והדעות (והרגשות) חלוקות. או כמו שמכריזה הגמרא במקרים כאלו - תיקו - תשבי יתרץ קושיות ושאלות (מעניין אם יעשה זאת ב-SMS...).
התגלתה מחלוקת (לשם שמים :) )בין עורכי דף מטופשו"ת לגבי השו״ת:
אחד מאיתנו אומר שלא כולם משתמשים במעלית שבת, ובמקרה הזה הרב אליהו מתעסק בתחום ההלכה; זו פסיקת ההלכה שלו - ואותה הוא מביא, ללא צורך להביא בחשבון את הדעות האחרות - דבר לגיטימי.
השני חש לא בנח - שכן חלק גדול מאוד (הרוב?) מהציבור הקורא את העלון משתמש במעלית שבת, ומתשובה חדה כזו נראה כאילו בתשובתו הזאת הופך הרב ציבור שלם למחללי שבת - בלי לציין שיש כאלו המתירים.
אגב, יכול להיות שהבעיה היא בכלל המדיום בו זה נענתה התשובה, שכן שו״ת סלולארי קצר לא יכול לתת מענה מפורט מדי, ופעמים רבות המדיה הזו גוררת תשובות קצרות, חדות וקיצוניות לכיוון אחד.
שלא כמו, למשל, הצגת הדעות השונות במאמר הזה ובוודאי בספרים או מדיות אחרות. נביא לדוגמא כתבה בנושא הזה בדיוק, שפורסמה באתר ynet בעבר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782751,00.html
כדי לבדוק את העניין, הפננו מספר שאלות לרבנים ואישים אחרים במגזר:
- האם הרב אכן מאשים פה ציבור גדול מדי בעבירה חמורה של חילול שבת? או שזו קביעה דרמטית מדי במקרה הזה?
- האם הרב מחויב במקרים כאלו להציג גם את הדעות המנוגדות לפסיקתו?
- האם הפורמט של שו״ת סלולארי מתאים פה?
נביא סיכום של התשובות - ללא ציון שמות העונים - שכן חלקם ביקשו זאת.
מצד אחד, אמר לנו אחד מהנשאלים ש:
״נראה לי שאתה דווקא צודק, כלומר מבחינה עקרונית: הוא פסק ששומרי מצוות רבים מחללים שבת. בעניין הרגש, לא הייתי לוקח ללב״.
רב אחר אמר ש:
״אני לא חושב שרב מחויב להציג דעות חולקות, אך זה מקובל״.
שאלתי: והאם נכון להגיד שלא מתאימה הפלטפורמה של שות סמס במקרה כזה?
הרב: הוא היה יכול להרחיב. כדי להציג שתי דעות ומקורות מתומצתים? די בכמה מאות תווים. "יש בדבר מחלוקת בין אחרוני זמננו; יש מחמירים ויש מקילים. ודעתי: מותר בשעת הדחק לשאינם בריאים בלבד (ראה: שו" ת פלוני, סימן תרפפ"ו)".
רב אחר אמר ש:
״אני לא בטוח שאני מבין את השאלה שלכם״, אך אמר ש״האוסרים להשתמש במעלית שבת חוששים לדעות הלכתיות שוליות מאד, לענ"ד, שהן לא רק מיעוט בין הפוסקים אלא שההיגיון שלהם אינו מובן. כיוון שכך לטעמי התשובה הזאת אינה מנוסחת נכון להלכה, והיה צריך לכתוב: מותר ויש מחמירים. או אפילו: מותר לכתחילה ויש שנהגו להחמיר״.
תשובה נוספת מרב אחר:
״לגיטימי שרב עונה את דעתו שלו. לגיטימי גם שהוא עונה אותה בקיצור. לדעתי לא צריך לפרסם זאת ברבים בכתב, כי אז מתאימה יותר תשובה מפורטת עם מקורות, שמביאה גם דעות אחרות. בכל אופן, זה לא המקרה הכי קיצוני שראיתי של תשובה לא מוצלחת בסמס...״
ורב אחר ניתח זאת כך:
״השאלה שלך עקרונית וחשובה, ולא פעם אני תוהה לגביה: מתי פוסק, המפרסם את פסקיו ברבים, אמור להביע רק את דעתו האישית, ומתי עליו להביא לידי ביטוי קיומן של דעות אחרות. דומני שהקו העקרוני צריך להיות באיזו מידה הוא מתייחס בשלילה לדעות אחרות. יש כאלה שעושים זאת לפעמים. הרב אליהו כאן מתנהל בצורה יותר עדינה: הוא מביע את דעתו לחומרא ואיננו שולל קולא במקרה מסוים. אם הוא היה מתבטא בסגנון שמי שעולה במעלית שבת מחלל שבת - זה בהחלט היה מקומם ולא הוגן. אולם בניסוח הקיים נראה לי שזה לגיטימי מצדו להביע את דעתו האישית בנושא.״
לאחר הסבב הזה תהינו אולי פרסום התשובה בעלון עם תפוצה רחבה בציבור גדול היא הבעייתית - שכן שואל ששאל רב ספציפי ירצה לקבל את פסיקתו, השאלה איך זה נראה כשזה מפורסם כלפי ציבור הקוראים של העלון.
לתהייה זו קבלנו שתי תגובות משנים מהרבנים ששאלנו:
״זה ששו"ת סמס ברבים זה נורא, זה ברור (לי לפחות)״.
״אבל הוא בוודאי פוסק לכולם. זה לא שמישהו באמת שאל.״
תהינו האם כל השו״תים נשאלים ממש או ״מומצאים״, ממה שאנחנו יודעים, הרב אבינר הוא אומר בפירוש שהוא לעתים גם השואל, לגבי רבנים אחרים אין לנו מידע.
לסיום, ובעצת אחד הרבנים, הפנינו את השאלות (באמצעות דפי הפייסבוק של הרבנים) גם לרב אליהו עצמו ולרב אבינר שהוא המוביל במענה לשו״ת SMS.
עורכת הדף של הרב אליהו אמרה שהעבירה את השאלה לרב. עדיין לא קבלנו את תשובתו. (אם וכאשר תתקבל - אעדכן).
עורך הדף של הרב אבינר יצא תחילה נגד הדף שלנו וטען שהוא מביא לביזוי ת״ח (כמובן שזו אינה מטרתנו). אך למרות זאת נמשך הדיון בינינו (בהמשך אביא את הדיון במלואו), ובסופו קבלנו תשובה לשאלתנו:
״לא הבנתי על מה הבעיה. כל רב יכול לומר מהי דעתו ופסיקתו בנושאים ההלכתיים המגוונים, ולפרסמם בציבור כפי דעתו. אדם שפוסק לפי רב אחר יכול ללכת על פי רבו.
עניין השו"ת מסרונים הוא להעלות נושאים שייתכן ואנשים חושבים ש'פשוט' שהם מותרים, שיתוודעו לכך שייתכן וההלכה אוסרת זאת, ואם אכן כיצד רבו פוסק בנושא זה״.
*
דיון מעניין, מה המסקנה?
כנראה שאין, והדעות (והרגשות) חלוקות. או כמו שמכריזה הגמרא במקרים כאלו - תיקו - תשבי יתרץ קושיות ושאלות (מעניין אם יעשה זאת ב-SMS...).
