על צניעות ויעילות - שתי תובנות ממגילת אסתר




1. מיקוד, יעילות וצניעות:
המן כעס על מרדכי היהודי, וכתגובה הוא תכנן תכנית גרנדיוזית וחסרת פרופורציה של השמדת כל עמו של מרדכי, הפיל פור שכיוון את הביצוע לכשנה ממועד התכנון, בנה עצים גבוהים וכו׳. בכל הזמן הזה, הוא אמנם נהנה ממעמד על וכבוד רב, אבל כל זה ״אינו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי״. כלומר, כל זמן ההכנות למבצע הענק, המן עדיין היה מתוסכל ממרדכי - שהיה הסיבה לכל התכנונים.
עד שהגיע שעת הביצוע, קרו אי אלו אירועים שהפכו את הגלגל וגרמו למהפך בתכניות עד כדי מותו של המן וגדולתו של מרדכי/
מה יצא להמן מהתכנית המנופחת, הרהבתנית, הארוכה וחסרת הפרופורציות שלו? לא רק שהביצוע לא קרה בסופו של דבר, אפילו הפוך מכך- גם בזמן גדולתו של המן הוא לא נהנה כי מרדכי עדיין לא השתחווה לו.
מי יודע מה היה קורה אם המן היה הולך על תכנית ממוקדת ויעילה, שתתמקד ב״בעיה״ עצמה - מרדכי - ולא בכל עמו, ותתבצע ביעילות ללא שהות... ל
עומתו, אסתר ומרדכי תכננו תכנית יעילה, עם הגדרת יעדים ממוקדת ובזמן סביר: לא בפזיזות אבל גם לא תכנית ארוכה ולא יעילה. והתכנית שלהם הצליחה בצורה מושלמת.



2. צניעות, פעם שניה:
״את דבר המלך אין להשיב״. בשושן היה אסור לבטל צו של המלך, מכיוון שהמלך אינו טועה לעולם. היה מותר לשלוח צו נגדי, אבל לא לבטל צו קודם. זאת הסיבה שהיה צורך בצו שהתיר ליהודים להרוג באויביהם: מרדכי ואסתר לא רצו בצו הזה מתוך נקמה או כדי לפרוק יצרים ותסכול, אלא כדי לתת ליהודים אפשרות להתגונן מצו קודם שנשלח בתקופת גדלותו של המן שהורה לטבוח ביהודים.
אם המלך היה קצת יותר צנוע ומסוגל להודות בטעות ולבטל צו קודם, הייתה נמנעת כל שפיכות הדמים הגדולה והמיותרת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה