איוב, "צדיק ורע לו"?

פעם היה אחד, איוב, שהיה איש צדיק וירא ה׳. יום אחד החליט השטן לנסות את אמונתו, קיבל את אישורו של הקב״ה, והחל למרר את חייו של איוב: הפך אותו לעני, הרג את בניו ובנותיו, הפיל עליו מחלות, הוריד אותו מכבודו הרב ועוד ועוד. למרות כל הצרות עמד איוב במבחן, ולכן בסוף כל הסיפור החזיר לו הקב״ה את עושרו, את כבודו ואף נולדו לו שוב בנים ובנות.

זה בגדול איך שנתפס ספר איוב. איש צדיק, שטן שמתעלל בו, עמידה במבחן, ותהיות רבות על ״צדיק ורע לו״.

האמנם?

לא ייתכן.

בתנ״ך, בו לכל מילה יש משמעות, לא ייתכן ש-42 פרקים יוקדשו למסר פשוט כמו שתואר לעיל.

עבור סיפור כזה - שתואר לעיל בשלושה משפטים - לא נדרשים 42 פרקים ו-25 ״מענים״ (נאומים ומשלים).

ספר מפורט שכזה חייב שיהיה בו מסר. 25 ״מענים״ חייבים לתת איזושהי אמירה לגבי הקושיה העיקרית שיוצאת מהספר על ״צדיק ורע לו״.

בשורות הבאות ננסה לעבור על הספר ולמצוא מענה לתהיות הנ״ל.

בשלב ראשון נזהה עובדות ודאיות ונפריד אותם מפרשנויות או דעות.

עובדה ראשונה: בתחילת העלילה איוב היה אדם צדיק. אין ספק בכך, אפילו השטן הודה בכך(1).

רעיו של איוב, כמו גם אליהוא, טענו שלא כך, כי הרי לא ייתכן שהקב״ה ״מתעלל״ כך באיוב ללא סיבה. לא ייתכן ש״צדיק ורע לו״ ולכן, לטענתם - ודאי איוב חטא.

איוב מכחיש וטוען לחפותו. הוא דורש ״עימות״ עם הקב״ה. לא מתוך כפירה - אלא מתוך רצון להראות את צדקתו.

גם בקשה זאת נזקפת לרעתו כחטא ע״י עמיתיו. אולם, בסופו של דבר - הקב״ה מופיע לעימות עם איוב. מייד נחזור לעימות זה.

הקב״ה מוכיח את איוב. אך לא פחות מכך מוכיח את רעיו שקבעו שאיוב חוטא.

עובדה שניה: רעיו של איוב לא צדקו בביקורתם.

עובדה שלישית: איוב עשה משהו לא בסדר, גם אם הוכר כצדיק. גם לו יש לקח ללמוד.

עובדה רביעית: בסוף הספר איוב הוכר כצדיק. אפילו צדיק יותר משהיה.

אז איוב היה צדיק בהתחלה, ואחרי כל ה״בלגאן״ עדיין הוכר צדיק, אבל קצת יותר.

מה גרם לכך? מה ההסבר לזה?

לא העימותים עם רעיו ועם אליהוא יתנו לנו את הפתרון(2) - שכן הם טענו שאיוב אינו צדיק, ואף ננזפו על כך ע״י הקב״ה.

ודאי שלא בדברי השטן טמון הפתרון לתעלומה.

מה נשאר? דברי הקב״ה בכבודו ובעצמו.

הופעת הקב״ה באה כמענה לדרישת איוב ל"עימות" בינו לאלוקים. עימות בו – לכאורה – יוכיח איוב את צדיקותו וחפותו מכל חטא.

אלא, שעיקר דבריו של הקב"ה אינם מענה ישיר לטענות של איוב. "אֵיפֹה הָיִיתָ, בְּיָסְדִי-אָרֶץ; הַגֵּד, אִם-יָדַעְתָּ בִינָה."

והדברים ממשיכים בתיאור מעשיו של הקב"ה ונפלאותיו המתגלות בדומם, בארץ, בים, בכוכבים, בחי וכו',

והשאלה המופנית לאיוב היא האם הוא היה שם כשאלוקים ברא, יצר וניהל את כל אלו? האם הוא יכול לעשות זאת בעצמו?

אלא שאיוב עונה ש… הוא לא עונה…

הקב"ה ממשיך במענה שני נוסף, עם מסרים דומים, ואיוב בסיום מענה זה מבין את המסר ומקבל את דברי הקב"ה.

וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת-יְהוָה; וַיֹּאמַר.

ידעת (יָדַעְתִּי), כִּי-כֹל תּוּכָל; וְלֹא-יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה.

מִי זֶה, מַעְלִים עֵצָה- בְּלִי-דָעַת:

לָכֵן הִגַּדְתִּי, וְלֹא אָבִין; נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, וְלֹא אֵדָע.

שְׁמַע-נָא, וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר;  אֶשְׁאָלְךָ, וְהוֹדִיעֵנִי.

לְשֵׁמַע-אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ; וְעַתָּה, עֵינִי רָאָתְךָ.

עַל-כֵּן, אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי- עַל-עָפָר וָאֵפֶר.

מה אמר פה הקב"ה? מה המענה בדבריו? ומה מבין איוב - שהוא בעצם לא מבין?

מה מוסר ההשכל?

אכן איוב מבין שהוא למעשה לא מבין - ולא יכול להבין. וזה גם המסר.

אין אפשרות לאדם להבין תמיד את הקב"ה, או לנתח עד הסוף את דרכיו ואת שפיטתו את האדם.

ולכן, גם את עניין "צדיק ורע לו " אנחנו לא יכולים לשפוט, מכמה סיבות:

1. אנחנו לא מכירים את האדם ה"עומד לדין" כמו שהקב"ה והוא עצמו מכירים. אנחנו לא מכירים את מחשבותיו, את מעשיו בסתר וכו'. ייתכן שאנו חושבים על אדם שהוא צדיק וישר, אך בחדרי חדרים הוא עושה דברים אחרים, וכך גם להיפך.
2. אנחנו לא יודעים את "דירוג" המצוות ויחסי השכר והגמול של הקב"ה. ייתכן שלדעתנו מצווה מסויימת היא קלה ועבירה מסויימת היא חמורה, אך למעשה הקב"ה "מדרג" אותן אחרת.
3. אין לנו את מימד הזמן ופרספקטיבה דומה לזו של הקב"ה. אין לנו את העוצמה של בורא עולם. "טווח רחוק" שלנו הוא זמן קצר במושגים של הקב"ה. הקב״ה מציע לאיוב ״להחליף אותו״, אך כשהוא מציג לו את ״דרישות התפקיד״ איוב מבין שאין לאדם את היכולת לעמוד ולהבין את מהלכי אלוקים.

המסקנה איננה שאם איוב נענש הוא חטא - הרי זאת הייתה מסקנת הרעים שהופרכה ע״י הקב״ה.

המסקנה היא שאין לנו את היכולת והראיה להבין את אלוקים, לכן גם אסור לנו לשפוט אף אדם.

איוב ״חטף״ את המכות הרבות כחלק מתהליך כלשהו שהקב״ה הוביל.

השוואה לילד והורה יכולה להוות דוגמא להמחשת העניין.

כאשר הורה נותן לילד הוראה כלשהי, לא תמיד יבין הילד למה ההוראה נכונה, ולעתים אף יחשוב שההורה נוהג איתו לא כשורה ואולי אף יראה את ההוראה כעונש. יש דברים שהילד יבין רק כעבור 20-30 שנים, כשיהיה מבוגר ובעל ניסיון חיים - ו\או הורה בעצמו. ילד בן 7 שאביו הכריח אותו ללמוד במקום ללכת לחברים יכול לחשוב שאביו מונע ממנו את מה שהוא צריך כרגע. כעבור שנים רבות - כשיגדל - הוא יבין שאביו צדק, ואף יודה לו.

זה מה שמסביר הקב״ה לאיוב: האם היית בבריאת העולם? האם יש לך מימד זמן של אלפי שנים - אחורה וקדימה - כדי להבין את הנעשה בנקודת הזמן הזו? ולא היה צריך הסבר ארוך; כשאיוב שמע את דבריו אלו של הקב״ה הוא לא ענה ולא התווכח. הוא הבין - וקיבל.

״יָדַעְתִּי כִּי-כֹל תּוּכָל״ לעומת ״נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, וְלֹא אֵדָע״.

וזה המסר של ספר איוב. מסר שהוא פשוט ועמוק בו זמנית.

ומסר דומה מעביר לנו גם שלמה המלך - הוא קהלת(3):

מַה-שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף:

וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע:

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי אֶת-הַצַּדִּיק וְאֶת-הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים כִּי-עֵת לְכָל-חֵפֶץ וְעַל כָּל-הַמַּעֲשֶׂה שָׁם:

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל-דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם-בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם:

את הצדיק ואת הרשע ישפוט אלוקים.

אין לנו את היכולת לשפוט אדם. איננו נציגיו או דובריו של אלוקים. אין לנו את היכולת לכך.

אל לנו לקטלג אנשים כ"חוטאים" ו"צדיקים". אל לנו להחליט או לשפוט האם דבר כלשהו שקרה לאדם כלשהו הוא חטא או שכר מאת הקב"ה. אנו לא יודעים את הכל. שוב - מי שיודע את כל זה הוא הקב"ה, ואנו ודאי לא בדרגתו.

איוב היה צדיק, אך אולי לא מספיק. נראה שהיה צדיק בעיני החברה דאז, וכזה תפס את עצמו. לאחר הניסיון הבין שוודאי יש לו עוד מה לשאוף ולשפר, ושדרישה לעימות שווה מול הקב"ה איננה רלוונטית - גם לצדיק כמוהו. לניסיון היה מסר, אותו בסופו של דבר למד איוב.

ולכן - "צדיק ורע לו"? מאין אנחנו יודעים זאת?

אולי אותו צדיק בעצם איננו כ"כ צדיק? אולי הרע איננו כ"כ רע - אלא חלק מתהליך שיוביל לטוב יותר, אולי לאותו אדם זה לא מתפרש כרע?

42 פרקים ו-25 ״מענים״ נדרשים לאיוב ולרעיו - וגם לנו - להבין ולהפנים אט אט את המסר. כאמור - התנ"ך לא מבזבז מילים.

ולאחר שהבין זאת, לאחר שהבין את מקומו אל מול הקב"ה - איוב נעשה צדיק קצת יותר ממה שהיה לפני הניסיון, בו עמד בהצלחה - הן בניסיון עצמו ששמר על אמונתו, והן בהבנת הלקח ובהשתפרות.

הערות
(1) השטן בא לערער על המניעים, לא על עצם צדיקותו של איוב.
(2) כל זה לא מוריד מחשיבותם לעלילה כמובן.
(3) קהלת פרק ג, טו-יח.