"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"(1).
למעט אזכור קצר בפרק שלפני - כך מתחילה התורה את סיפוריו של אברהם אבינו. בגיל 75, בצו האלוקי לעזוב הכל וללכת ארץ ישראל.
את מה שהיה לפני כן, ב-75 השנים הראשונות של אברהם, אנו למדים ממדרשים רבים בתורה שבעל פה.
סיפורים ידועים כיצד גילה אברהם הילד שיש בורא לעולם(2),
על ויכוחיו עם סביבתו עובדת הפסלים ועל שבירת הפסלים ו"פגיעה במכירות" בחנות הפסלים של אביו(3),
השלכתו לכבשן האש באור כשדים ונס הינצלותו(4).
כמובן שאלו אירועים משמעותיים, בעלי ערך וחשיבות. הם מתארים חלק חשוב בחייו של אברהם אבינו והם מהווים שיעורים רבי משמעות ומסר באמונה. יותר מכך - כל ילד לומד את הסיפורים הללו עד שנדמה לנו שהם ממש חלק מהתורה, אך לא כן.
אם כך - מדוע וכיצד בחרה התורה שלא לספר על האירועים הללו ועל 75 שנותיו הראשונות של אברהם אבינו בספר בראשית?
אביא כאן מספר פירושים ותשובות לשאלה זו, ואקשה על חלקן איפה שיש שאלה ותהיה.
1.
התורה איננה ספר היסטוריה, ואין היא מחויבת לספר כל דבר. כך לא סיפרה התורה על כמעט כל 80 שנות חייו הראשונות של משה רבינו, על כ-38 שנות נדודים במדבר ועוד.
וקשה: זה נכון, ואין פה טענה על התורה מדוע לא סיפרה על 75 שנותיו הראשונות של אברהם אבינו, אלא ניסיון להבין מדוע לא סיפרה עליהן.
2.
יש גם תשובה לשאלה שלנו שלא נכון לשאול למה התורה "השמיטה" סיפורים אלו - אגדות שהומצאו ע"י חכמים ונכונותן בספק, ושיש מחלוקת לגבי תוכנן.
וקשה: גם פה קשה להתווכח, אולם עדיין הניסיון להבין מדוע לא סופר בתורה על 75 שנותיו הראשונות של אברהם לא קשור לטיעון זה.
3.
התורה לא רוצה להאריך בדעות עובדי עבודה זרה ולפרש העניינים הוויכוחים שהיו בין אברהם אבינו ובני דורו באמונה.
וקשה: התורה לא נמנעת מלספר על מעשים בעייתיים אחרים, כולל ענייני עבודה זרה. אם כן, למה דווקא על זה כן דילגה וחששה התורה - על אחת כמה וכמה שבסוף דעת התורה גוברת? ועוד - ניתן לספר את הסיפור מבלי לתת מקום - או לקצר - בטענות עובדי עבודה זרה, ובכך לפתור את הבעיה הזאת.
4.
התורה דילגה על כל מה שקרה לאברהם אבינו בשנות חייו הראשונות, ע"מ שלא תחלש דעתנו ונתייאש, בראותנו את גודל גבורתו של אברהם אבינו, אשר עמד בעוז וחיל נגד כל בני דורו, ואפילו נגד אביו ואמו, והיה יחיד בדורו, שנלחם נגד עבודה זרה בלא פחד ומורא, והיה הולך ומשפיע ומלמד דרך ה' ואמונתו כנגד כל העולם (כפשוטו!), גם כשיצא נגדו אביו, גם כשנשלח לתוך כבשן האש. אם הייתה התורה מפרטת את כל הנ"ל, היו דעותינו נחלשות, כי מי יכול לעמוד בכל הניסיונות הללו. על כן הקב"ה כתב בתורה את סיפורו של אברהם אבינו רק מאז שהתחיל לצוותו - ללמדנו שחובות הדורות שלנו, היא לקיים את מאמר ה' שנצטווינו בו, ולא צריך לחפש את הקב"ה מחדש.
וקשה: מעשה כבשן האש של חנניה מישאל ועזריה - אשר סירבו לעבוד עבודה זרה ועקב כך הושלכו לכבשן האש וניצלו בדרך נס - בדומה לאברהם אבינו - כן נכנס לתנ"ך. יותר מכך - עקידת יצחק הובאה בתורה - והאם היא איננה יכולה לגרום לבעיה זו?
5.
ניתן להסביר את הציווי "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" - עזוב והתנתק ממה שאירע לך עד כה, ומכאן - רגע ההתגלות של הקב"ה - זוהי תחילת סיפורך - "בריאתך". ואם כך - גם אין התורה צריכה לספר את מה שאירע לפני כן ושאברהם אבינו נצטווה לעזבו ולשכוח אותו.
6.
התורה נמנעה מלספר את כל סיפורי אברהם אבינו כדי שלא יחשבו בני אדם שאפשר ללמוד ממעשיו לחדש חידושים בהנהגה ובעבודת ה' אשר אינם כתובים בתורה, ויהיה בבחינת כל המוסיף גורע. כדי למנוע את זה, כתבה התורה על רק מה שעשה אברהם אבינו ממה שנצטווה ולא ממה שעשה מעצמו.
סיפור הכבשן הוא דוגמא לכך, לא רצתה התורה שאנשים יראו אידאל במעשהו של אברהם ויביאו את עצמם לסכנת חיים ול"השלכה לכבשן אש" לשם שמים. מצוות קידוש ה' בהקשר הזה היא אם בעל כרחו בא עליו דבר כזה - רק אז יקדש את השם יהרג ואל יעבור. וזה מסביר גם למה - בניגוד לסיפור כבשן האש של אברהם - סיפור כבשן האש של חנניה מישאל ועזריה מוזכר בתנ"ך - ששם לא הביאו חנניה מישאל ועזריה את עצמם לידי שריפה בכבן, אלא לא הייתה להם ברירה - ובמקרה כזה לא חיללו שם ה' אלא העדיפו למות על קידוש ה' (מה שלא קרה לבסוף והם ניצלו בדרך נס, כמסופר בספר דניאל).
7.
בחירתו של אברהם אבינו להיות "אב המון גויים" ואבי עמינו היא בחירה שנעשתה ע"י הקב"ה ולא ע"י גילויו של הקב"ה ע"י אברהם. הכיוון הוא מלמעלה למטה - ולא להיפך. אברהם לא נבחר בגלל צדיקותו, בגלל מעשיו כנגד עבודה זרה או בגלל גבורתו בסיפור כבשן האש - אלא אך ורק כי ככה הקב"ה רצה. פירוט וסיפור גילוי בורא עולם ע"י אברהם אבינו יכול להיות ניגוד ובלבול לנקודה עקרונית זו באמונה. יש ליהודי קדושה עצמית שלא תלויה במעשים שלו, ולפי פירוש זה, את זה רצתה התורה להדגיש בתחילת סיפורו של אברהם אבינו בגילויו של הקב"ה בפניו.
8.
התורה דילגה על כל מה שקרה לאברהם אבינו עד "לך לך", ובזה התורה מלמדת אותנו שצריכים לשים את עיקר לימודינו מאברהם אבינו מאותה הנקודה - כי אז דיבר איתו הקב"ה בראשונה, ורק מאז הוא עיקר לימודינו. כל מה שלמד אברהם, חשב, חקר ומצא בדבר גילוי האמונה בהקב"ה ובדבר רצונותיו של בורא עולם - היה רלוונטי עד אותה נקודה, ומהרגע בו התגלה אליו ה' - אברהם כבר לא זקוק לחקירות, בדיקות ודרישות, וכל השאלות והתהיות בטלו. וגם אנחנו, שבאנו אחרי אברהם אבינו, אחרי מתן תורה ואחרי ההיסטוריה היהודית הידועה לנו - לא נדרשים לחקירות האמונה בסגנון מה שחקר אברהם אבינו בשנותיו הראשונות.
כך שלמעשה - לפי טיעון זה - מה שאנו נדרשים ללמוד מאברהם אבינו זה כיצד קיים את מאמר ה' בנאמנות, את אמונתו השלמה ומעשיו הטובים.
ועוד - האמונה והתורה צריכה להיאמר "בשפת בני אדם" - דהיינו לרמה ולהבנה של הקורא - בכל דור ודור. ואכן, אנו חיים בעולם בו הקב"ה הופיע ונודע, עמו ותורתו ידועים. פירוט על עולם אחר הוא בעייתי ולא רלוונטי לחיי הנצח שלנו.
ומה לגבי המסר ממה שלא סופר בתורה, ומהסיבה שלא הוכנס לתורה? ניתן להגיד שמסרים כאלו לומד כל דרשן וכל אדם לעצמו. אם התורה לא הכניסה אותם, כנראה שלא נבחר טעם אחד על ידה.
כל פירוש פה מציג דרך חשיבה ודרך פרשנות אחרת. ונראה שבגדול - אין משהו נכון יותר או פחות.
הפירוש האחרון (פירוש 8), נותן לימוד חשוב, דומה למה שאנו למדים לקראת סוף ימיו של אברהם, כשהוא שולח את אליעזר עבדו לשליחות למציאת כלה לבנו יצחק.
כאשר יוצא אליעזר לשליחותו, אברהם השביע אותו באלוהי השמיים והארץ: "ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ"(5), ובהמשך מברך אותו: "ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי … הוא ישלח מלאכו לפניך"(6). ויש לשאול למה בברכתו מחסיר אברהם מה' את היותו אלוהי הארץ? רש"י עמד על ההבדל והסביר ש"עכשיו הוא אלוהי השמיים ואלוהי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אלוהי השמיים ולא אלוהי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ."
וכך גם המדרש בספרי האזינו, שי"ג: "עד שלא בא אברהם אבינו לעולם, כביכול לא היה הקב"ה מלך אלא על השמיים בלבד".
בדומה להסבר האחרון שהובא כאן. המצב לפני גילויו של הקב"ה ע"י אברהם - אלוהי השמים" הוא מצב שכבר לא רלוונטי למצב לאחריו - "אלוהי השמים והארץ". ואולי בגלל זה גם בחרה התורה "לדלג" ולא לספר על שאירע בפרק זמן זה. חז"ל השלימו לנו את התמונה.
הערות
1. פרשת לך-לך, בראשית, י"ב, א'.
2. "כשהיה אברהם קטן, הוא שאל את עצמו "מי ברא את השמים ואת הארץ, ומי ברא אותי?" הביט אברהם על השמש המאירה את העולם וחשב שהיא יצרה את השמים ואת הארץ. עמד אברהם והתפלל אל השמש כל היום כולו. לקראת הערב שקעה כמובן השמש במערב, ועלה הירח במזרח. כשראה אברהם את הירח והכוכבים חשב שהם חזקים מהשמש, ואמר לעצמו: "הירח ברא את השמים והארץ ואותי, והכוכבים הללו הם כולם העבדים שלו". אז התפלל אברהם אל הירח במשך כל הלילה כולו. לעת בוקר שקע הירח במערב ושוב זרחה השמש במזרח, אז הבין אברהם ואמר: "אין בידיהם של אלה שום כח, אדון יש עליהם - אליו אתפלל ואליו אשתחווה". (פרקי דרבי אלעזר פרק כו)
3. "אביו של אברהם היה עובד פסלים וגם מוכר אותם לאנשים. פעם אחת הלך האב למקום כלשהו, והשאיר את אברהם בנו בחנות למכור פסלים. ובכל פעם שהיה מגיע אדם כדי לקנות פסל, היה אומר לו אברהם: "בן כמה שנים אתה?"
היה עונה לו האיש שהוא בן חמישים או שישים. אז היה אומר לו אברהם: "אוי לו לאותו אדם שהוא בן שישים וצריך לעבוד פסל בן יומו! ". אז היה מתבייש האיש והולך משם.
באחת הפעמים הגיעה אשה אחת עם קערה של סולת, וביקשה מאברהם: "לך ותן את הסולת לפסלים".
לקח אברהם פטיש ושבר את כל הפסלים, ואז הניח את הפטיש ביד הפסל הגדול ביותר. כשהגיע אביו של אברהם, הוא מיד שאל את בנו: "מי עשה להם את זה?" ענה לו אברהם: "באה אשה אחת והביאה להם קערה של סולת וביקשה שאתן להם את הסולת, אז הנחתי לפניהם את הסולת. אבל אז אחד הפסלים אמר - אני אוכל ראשון, והפסל השני אמר - אני אוכל ראשון, קם הפסל הגדול שבניהם - לקח פטיש ושבר את כל הפסלים האחרים". אמר לו אביו: "האם אתה צוחק לי, הרי הם לא יודעים דבר". אז ענה לו אברהם: "רק ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר"! ראה זאת אביו של אברהם, והחליט לקחת אותו לנמרוד שהיה מלך עובד אלילים.
מיד ציווה נמרוד על אברהם: "התפלל לאש!", ענה לו אברהם: "אולי נתפלל למים, שמכבים את האש?" אז אמר לו נמרוד: "אם כן, התפלל למים!", ענה לו אברהם: "אם כך, אולי נתפלל לענן שמחזיק את המים?" אמר לו נמרוד: "אז התפלל לענן!", ענה לו אברהם: "אם כך, אז אולי נתפלל לרוח שמפזרת את העננים?" אמר לו נמרוד: "אז התפלל לרוח!", ענה לו אברהם: "אם כך, אז אולי נתפלל לבן-אדם, שמסוגל לעמוד ברוח". כעס נמרוד על אברהם ואמר לו: "הרבה אמרת, אבל אני משתחווה רק לאש, ועכשיו אשליך אותך באש, ונראה אם יבוא הא-לוהים אליו אתה מתפלל כדי להציל אותך משם..." - ואכן נעשה לאברהם נס והוא ניצל מן האש". (בראשית רבה, לח, יג)
"מאז שאברהם היה קטן, הוא היה חושב ביום ובלילה, ושואל את עצמו: "איך אפשר שהעולם מתנהג בצורה מסויימת, ואין לו מנהיג? ומי מסובב אותו, שהרי לא יכול להיות שהוא מסובב את עצמו?" ולא היה לאברהם מי שילמד אותו, אלא הוא היה בין עובדי עבודה זרה טפשים. וגם אביו ואמו וכל העם היו עובדי עבודה זרה, והוא היה עובד יחד איתם, אך חושב בלבו עד שהבין את האמת. אז הוא הבין שיש א-לוהים אחד, והוא מנהיג העולם, והוא ברא את הכל, ואין בשום מקום כח-גדול ממנו. והוא ידע שכל העם טועים, ומה שגרם להם לטעות היה עבודת הכוכבים, שהם היו עובדים את הכוכבים והצורות עד שאבדה מהם האמת. וכשהיה אברהם בן ארבעים שנה הוא הכיר את בוראו. מכיוון שידע אברהם שיש א-לוהים, הוא התחיל לדבר עם בני העם ולענות להם תשובות, להסביר להם שעבודת האלילים אינה האמת, והוא היה שובר פסלים ומודיע לעם שאין להתפלל אלא לבורא העולם, ורק לו ראוי להשתחוות ולהקריב. ועל כן צריך לשבור את כל הפסלים כדי שלא יטעו בהם העם.
מכיוון שהצליח אברהם לנצח את עובדי-האלילים בויכוחים, ביקש המלך להרוג אותו, אך נעשה לו נס, ויצא אברהם לחרן. אז התחיל לעמוד ולקרוא בקול לכל העם, להודיע להם שיש א-לוהים אחד לכל העולם, רק אותו ראוי לעבוד. והוא היה הולך ממקום למקום ומעיר לעיר והולך וקורא לעם... עד שהגיעו אליו אלפים ורבבות, והם היו אנשי ביתו. אברהם שתל את היסוד הגדול הזה, וחיבר ספרים המסבירים אותו, והודיע את הדבר גם לבנו יצחק שהיה מלמד ומחזיר בתשובה, ויצחק הודיע לבנו יעקב ומינה אותו ללמד את הדבר". (הרמב"ם, משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק א).
4. ראה הערה 3.
5. בראשית כ"ד, ג'.
6. בראשית כ"ד, ז'.
מקורות מידע
- מדוע לא סיפרה התורה את חיי אברהם קודם היותו בן ע"ה, וכן דילגה על מעשה אור כשדים \ הרב עמאר http://haravamar.org.il/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9C%D7%9A-%D7%9C%D7%9A/98-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%9F-%D7%A2-%D7%94,-%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9B%D7%A9%D7%93%D7%99%D7%9D
- בראשית יב | מחברת: רחל בורובסקי \ למה דווקא אברם? http://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/printitem.asp?item=23221
- לך לך - אברהם אבינו \ הרב אורי שרקי http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=1529:15291529-1529&catid=195&Itemid=100513
- לך לך: עיבוד של גליונות נחמה להוראת הנושא \ מחברת: מרלה פרנקל http://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/printitem.asp?item=20276
- אברהם אבינו - ראשית של אמונה ותורה \ הרב ברוך גיגי http://etzion.gush.net/vbm/archive/1-parsha/01lekhle.php
