הפשטות הכוללת




אחת מהגדרות היסוד במשנת הראי"ה קוק זצ"ל הינה "האחדות הכוללת" - חיבור כל נקודות האמת המפוזרות בכל הדעות והשיטות באחדות אחת. בקשת האמיתות כולן המצויות במפגש עולמות, היא האידאל של הדרך הממוצע.
הרב קוק לקח על עצמו משימה ענקית, ורק ענק כמוהו היה יכול למשימה כזאת.
מאז ימי הרב נראה שהכל מתפזר לכל עבר, הכל נהיה מסובך, קשה, נפיץ ולא פתיר. לא נראה שיש מי שיהיה ממשיך דרכו הבלעדי של הרב שיוכל לעשות בשבילנו את העבודה (יש כאלה שבטוחים שהם כן, אבל זה רק בעיני עצמם...).

אני לא רב, גם אין לי את כל הידע התורני של רב, לצערי. אני יהודי מאמין, פשוט - אבל חושב ומנסה (ומצליח בד״כ) להבין, במסגרת היהודית שנתנו לנו התורה וחכמיה.
אני רוצה לטעון שהאמת ברוב הפעמים פשוטה יותר מהסיבוך שבו נראה שהיא נמצאת, והמצבים הקשים הם אוסף של תת-מצבים שניתן לפשט.

הדרך שלי להתמודד עם סוגיה, קשה ככל שתהיה, היא לפרק אותה לתת-מצבים, להבין מה באמת נכון, מה רלוונטי ומה עומד על הפרק - ואת אלו להמשיך ולפרק ליחידות פשוטות (לאו דווקא קטנות - פשוטות!), ומתוך כך לחבר יחד הכל לפשטות גדולה, שהיא בעצם הפתרון או הדרך לניתוח הסוגיה. כל זה נעשה דרך עיניים יהודיות מאמינות.

האמת שאני מגיע אליה היא שהיהדות היא דת נעימה, מקבלת, מסבירת פנים, חכמה וצודקת. היהדות מתאימה לחיים ה״אמיתיים״, הן בתקופות קדומות והן בתקופה המודרנית, הן לגלות והן לחיי מדינה, הן לפרט והן לכלל.

את זה אנסה להביא פה, בסוגיות ונקודות שנתקלתי בהן במהלך חיי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה