"בשלושה במר חשון שואלין על הגשמים, רבן גמליאל אומר בששבעה בו, חמישה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" (מסכת תענית א, ג)
אם כך - אז למה לא - באותה מידה - מסיימים את שאילת הגשמים 15 יום לפני פסח?
הרי מתחשבים בעולים לרגל בדרך חזרה אחרי סוכות, למה לא להתחשב גם בעולים לרגל בדרך הלוך לפני פסח?
במשך מספר שבועות חיפשתי אחרי סיבות וטעמים לדבר, ולא מצאתי תשובה אחת שתספק אותי ממש.
אז בינתיים רכזתי את התשובות שמצאתי, בתקווה לעדכן את הפוסט עם ה-סיבה.
טעמים נחמדים אבל לאו דווקא מספקים
1. יש כאלו, הרב קנייבסקי למשל, שהשיבו שיהודי שעולה לרגל לבית המקדש הוא במצב רוח מרומם ואינו מפריע לו לא גשם ולא שלג, לא מטר ולא ברד. אבל בחזור הביתה הם מצב הרוח פחות מרומם ולכן מבקשים שלכל הפחות לא תהיינה להם הפרעות בדרך.
2. אחרים אומרים שלפעמים הטרחה שלפני החוויה אפילו מעצימה את ההנאה והרגש שבחווית המצווה שלאחר מכן, כמו מסלול טיולים שבסופו מצליחים להגיע לפסגה ולאתר מדהים.
למה לדעתי טעמים אלו אינם מספקים? שכן גם כשעושים משהו בגשם - נעדיף עדיין לעשותו במזג אוויר נאה ולא תחת גשם ורטיבות. טעמים אלו הם יפים ואידיאלים, אבל לא תמיד אנחנו מצליחים להגיע לרמה הזאת.
פירושים אחרים לסיבת דחיית שאילת גשמים
רוב המפרשים פרשו שהסיבה לדחיית שאילת גשמים היא כדי למנוע מעולי הרגל החוזרים לביתם מלהירטב. אך יש כאלו שתלו את הסיבה בגורמים אחרים.
3. יש האומרים שהפירוש הנכון הוא שפרת הוא הנהר הגדול ושם זה גבול ארץ ישראל וכאשר האחרון שבישראל מגיע לנהר פרת בעצם אז זה אומר שהגיע העת לירידת גשמים, ואין כאן באמת קשר להרטבות מגשמים.
4. טענה אחרת - הסיבה היא שכדי שהמים בנהר פרת לא ירבו עד כדי כל שהעולים שצריכים לעבור בו לא יוכלו לעשות כן ולשוב לביתם. בפסח אין זה רלוונטי - כי העולים יודעים מה מצב הנהר ואם הוא גדוש מדי הם מראש לא ינסו לעבור אותו.
5. ויש האומרים שהעניין הוא שהדרכים לא יהיו טובעניות. ולכן אחרי סוכות, אחרי הקיץ הדרכים יבשות ואם יהיה גשם הדרכים יהיו טובעניות ויהיה הרבה הפסד. לפני פסח הדרכים ממילא מלאות בוץ וטובעניות.
6. טעם דומה אבל גם שונה - ישנם לעתים "הטבות" ל"אנשים חשובים" (ההגדרות לכך מגוונות). אנשים ששהו בסוכות שמונה ימים בירושלים, ראו ונראו לפני הקב"ה וחוו התעלות רוחנית גבוהה - הם אנשים חשובים ולכן מתחשבים בהם. מי שרק עולה לרגל עדיין אינו "חשוב" ולא מתחשבים בו.
בטעמים אלו, יש להוכיח שסיבת הדחייה היא כמו שטוענים המפרשים הללו, ולא הסיבה המסורתית - מניעת הירטבות מהגשמים - שהרוב סוברים כמותה. אם נוכיח את זה - יש לנו תשובה. ואם לא - הטעמים לא רלוונטיים...
ענייני מזג אוויר וחשיבות הגשמים בסוף העונה
7. מדובר כבר בסוף עונת הגשמים, בו אין הרבה סיכוי לגשם והגשם נדיר יותר לפני פסח. לפיכך אין צורך בהתערבות ע"י תפילה.
8. הגשם נצרך עד הרגע האחרון לפני הקציר. בעוד זמן תחילתו - פחות קריטי. הגשמים שמסיימים את העונה קריטיים יותר מהיורה - שהוא רק טפטוף שהוא מעין סימן לבאות. המלקוש משלים את התבשלות התבואה - ואי אפשר לוותר עליו. גשמים שמפסיקים באמצע מקלקלים את התבואה, ולכן אין מפסיקים את הגשמים קודם סוף זמנם.
מוכנות העולים
9. לקראת פסח, בעונת החורף, העולים יוצאים עם מעילים לכן הם מוכנים ולא ירטבו, אבל בסוכות כשיצאו העולים לירושלים הייתה עונת הקיץ ואז יצאו בלא מעיל, אז אם אחר החג יתקדרו השמים בגשמים הם עלולים להירטב.
שיקולים אחרים של הבדלים בין תחילת וסיום החורף
10. בעונת גשמים שבה לא יורדים גשמים - עדיין ניתן להתפלל בשבועיים האחרונים על גשמים ושהקב"ה ייעתר לתפילה. על גשמים אלו אי אפשר לוותר - שכן הם מאזנים את כמות הגשמים השנתית הנצרכת. את גשמי תחילת החורף ניתן לדחות - שכן אנו לא בסיומו של החורף ויש זמן לירידת הגשם ולתפילותנו.
כללים בגינם ניתן לדחות ואי אפשר להפסיק\למנוע
כאן מנסים להבין איך וע"י אלו כלים וכללים דחו חז"ל את שאילת הגשמים, והאם יש כלים להקדמת הפסקת שאילת הגשמים.
11. משום "שב ואל תעשה" - לדחות את הגשמים בתחילת העונה זה אפשרי, מה שאין כן ביטול הגשמים במהלך עונתם - שאת זה לא עושים. ובכלל - יש הבדל בין להפסיק לבקש לבין לדחות את ההתחלה.
12. "אל תמנע טוב מבעליו" - מכיוון שחמישה עשר יום לפני הפסח זהו עדין זמן של שפע מהבורא שזה ירידת גשמים ממילא לא עוצרים מלשאול על הגשמים. מה שאין כן לאחר סוכות ,הטוב שזהו הגשמים עדין לא בא לידינו. לכן ממתינים חמישה עשר יום ואז מבקשים את השפע.
13. "שלוחי מצווה אינם ניזוקים - בהליכתן! לא בחזרתן". כך שמובטחים בהליכתם לפני פסח שלא יפגעו מהגשם, מה שאין כן בחזרתם הביתה לאחר סוכות.
טעמים חינוכיים
14. "להשאיר טעם טוב בפה" - נסיון ללמוד מכך לקח חשוב לדרך החינוך ולגישה הנכונה. ישנה חשיבות רבה לטעם שנשאר לאחר סיומו של המעשה - אם ישאר בפינו טעם טוב לסיום הרי שבעתיד נאהב לעשות מעשים טובים וחיוביים, לעומת אם עשיית המצווה תשאיר בפיו טעם מר אנו עלולים לפתח רגשות שליליים ביחס לדבר. לכן מנסים להשאיר טעם טוב ממצוות העליה לרגל של סוכות.
15. בספר ויקרא (ו, יח) נאמר: "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת". הסיבה שלא יוחד מקום מיוחד לקרבן החטאת היא כדי לא לפרסם את החוטאים - שכן אם יהיה מקום מיוחד נדע ששהמקריבים שם קורבנות הינם חוטאים, מה שאין כן אם מקום קרבן העולה והחטאת הוא אחד. (דוגמא נוספת: ייתכן שהסיבה האמיתית שהבונה בית, הנוטע כרםוהנושא אישה נכללים בחוזרים מהמלחמה היא שלא יחזרו רק אלו שחוזרים כי מתייראים מהעבירות שבידם). יש כאלו שאומרים שעקרון זה חל גם לענייננו - בפסח שני (החל חודש לאחר פסח) עולים הטמאים להקריב את קורבנם וע"מ לא לביישם לא טרחו חכמים לבטל את שאילת הגשמים 15 יום לפני החג - שאז יצטרפו אל הטמאים גם אלו שעוכבו בגלל הגשמים והם "יחפו" על הטמאים.
וטעם חינוכי נוסף שמתאים לחג אחד ולא לאחר
16. חג הסוכות עומד בסימן האחדות - ארבעת המינים "ויעשו כולם אגודה אחת", כל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת ועוד. דחיית הגשמים למען אחרוני העולים הינה חברתית ומסמלת את האחדות - ולכן עניינה בסוכות ולאו דווקא בפסח.
ואם יש לכם טעמים נוספים - אשמח ממש לשמוע עליהם, וכנ"ל אשמח לקבל תגובות לטעמים שהוזכרו פה.
אם כך - אז למה לא - באותה מידה - מסיימים את שאילת הגשמים 15 יום לפני פסח?
הרי מתחשבים בעולים לרגל בדרך חזרה אחרי סוכות, למה לא להתחשב גם בעולים לרגל בדרך הלוך לפני פסח?
במשך מספר שבועות חיפשתי אחרי סיבות וטעמים לדבר, ולא מצאתי תשובה אחת שתספק אותי ממש.
אז בינתיים רכזתי את התשובות שמצאתי, בתקווה לעדכן את הפוסט עם ה-סיבה.
טעמים נחמדים אבל לאו דווקא מספקים
1. יש כאלו, הרב קנייבסקי למשל, שהשיבו שיהודי שעולה לרגל לבית המקדש הוא במצב רוח מרומם ואינו מפריע לו לא גשם ולא שלג, לא מטר ולא ברד. אבל בחזור הביתה הם מצב הרוח פחות מרומם ולכן מבקשים שלכל הפחות לא תהיינה להם הפרעות בדרך.
2. אחרים אומרים שלפעמים הטרחה שלפני החוויה אפילו מעצימה את ההנאה והרגש שבחווית המצווה שלאחר מכן, כמו מסלול טיולים שבסופו מצליחים להגיע לפסגה ולאתר מדהים.
למה לדעתי טעמים אלו אינם מספקים? שכן גם כשעושים משהו בגשם - נעדיף עדיין לעשותו במזג אוויר נאה ולא תחת גשם ורטיבות. טעמים אלו הם יפים ואידיאלים, אבל לא תמיד אנחנו מצליחים להגיע לרמה הזאת.
פירושים אחרים לסיבת דחיית שאילת גשמים
רוב המפרשים פרשו שהסיבה לדחיית שאילת גשמים היא כדי למנוע מעולי הרגל החוזרים לביתם מלהירטב. אך יש כאלו שתלו את הסיבה בגורמים אחרים.
3. יש האומרים שהפירוש הנכון הוא שפרת הוא הנהר הגדול ושם זה גבול ארץ ישראל וכאשר האחרון שבישראל מגיע לנהר פרת בעצם אז זה אומר שהגיע העת לירידת גשמים, ואין כאן באמת קשר להרטבות מגשמים.
4. טענה אחרת - הסיבה היא שכדי שהמים בנהר פרת לא ירבו עד כדי כל שהעולים שצריכים לעבור בו לא יוכלו לעשות כן ולשוב לביתם. בפסח אין זה רלוונטי - כי העולים יודעים מה מצב הנהר ואם הוא גדוש מדי הם מראש לא ינסו לעבור אותו.
5. ויש האומרים שהעניין הוא שהדרכים לא יהיו טובעניות. ולכן אחרי סוכות, אחרי הקיץ הדרכים יבשות ואם יהיה גשם הדרכים יהיו טובעניות ויהיה הרבה הפסד. לפני פסח הדרכים ממילא מלאות בוץ וטובעניות.
6. טעם דומה אבל גם שונה - ישנם לעתים "הטבות" ל"אנשים חשובים" (ההגדרות לכך מגוונות). אנשים ששהו בסוכות שמונה ימים בירושלים, ראו ונראו לפני הקב"ה וחוו התעלות רוחנית גבוהה - הם אנשים חשובים ולכן מתחשבים בהם. מי שרק עולה לרגל עדיין אינו "חשוב" ולא מתחשבים בו.
בטעמים אלו, יש להוכיח שסיבת הדחייה היא כמו שטוענים המפרשים הללו, ולא הסיבה המסורתית - מניעת הירטבות מהגשמים - שהרוב סוברים כמותה. אם נוכיח את זה - יש לנו תשובה. ואם לא - הטעמים לא רלוונטיים...
ענייני מזג אוויר וחשיבות הגשמים בסוף העונה
7. מדובר כבר בסוף עונת הגשמים, בו אין הרבה סיכוי לגשם והגשם נדיר יותר לפני פסח. לפיכך אין צורך בהתערבות ע"י תפילה.
8. הגשם נצרך עד הרגע האחרון לפני הקציר. בעוד זמן תחילתו - פחות קריטי. הגשמים שמסיימים את העונה קריטיים יותר מהיורה - שהוא רק טפטוף שהוא מעין סימן לבאות. המלקוש משלים את התבשלות התבואה - ואי אפשר לוותר עליו. גשמים שמפסיקים באמצע מקלקלים את התבואה, ולכן אין מפסיקים את הגשמים קודם סוף זמנם.
מוכנות העולים
9. לקראת פסח, בעונת החורף, העולים יוצאים עם מעילים לכן הם מוכנים ולא ירטבו, אבל בסוכות כשיצאו העולים לירושלים הייתה עונת הקיץ ואז יצאו בלא מעיל, אז אם אחר החג יתקדרו השמים בגשמים הם עלולים להירטב.
שיקולים אחרים של הבדלים בין תחילת וסיום החורף
10. בעונת גשמים שבה לא יורדים גשמים - עדיין ניתן להתפלל בשבועיים האחרונים על גשמים ושהקב"ה ייעתר לתפילה. על גשמים אלו אי אפשר לוותר - שכן הם מאזנים את כמות הגשמים השנתית הנצרכת. את גשמי תחילת החורף ניתן לדחות - שכן אנו לא בסיומו של החורף ויש זמן לירידת הגשם ולתפילותנו.
כללים בגינם ניתן לדחות ואי אפשר להפסיק\למנוע
כאן מנסים להבין איך וע"י אלו כלים וכללים דחו חז"ל את שאילת הגשמים, והאם יש כלים להקדמת הפסקת שאילת הגשמים.
11. משום "שב ואל תעשה" - לדחות את הגשמים בתחילת העונה זה אפשרי, מה שאין כן ביטול הגשמים במהלך עונתם - שאת זה לא עושים. ובכלל - יש הבדל בין להפסיק לבקש לבין לדחות את ההתחלה.
12. "אל תמנע טוב מבעליו" - מכיוון שחמישה עשר יום לפני הפסח זהו עדין זמן של שפע מהבורא שזה ירידת גשמים ממילא לא עוצרים מלשאול על הגשמים. מה שאין כן לאחר סוכות ,הטוב שזהו הגשמים עדין לא בא לידינו. לכן ממתינים חמישה עשר יום ואז מבקשים את השפע.
13. "שלוחי מצווה אינם ניזוקים - בהליכתן! לא בחזרתן". כך שמובטחים בהליכתם לפני פסח שלא יפגעו מהגשם, מה שאין כן בחזרתם הביתה לאחר סוכות.
טעמים חינוכיים
14. "להשאיר טעם טוב בפה" - נסיון ללמוד מכך לקח חשוב לדרך החינוך ולגישה הנכונה. ישנה חשיבות רבה לטעם שנשאר לאחר סיומו של המעשה - אם ישאר בפינו טעם טוב לסיום הרי שבעתיד נאהב לעשות מעשים טובים וחיוביים, לעומת אם עשיית המצווה תשאיר בפיו טעם מר אנו עלולים לפתח רגשות שליליים ביחס לדבר. לכן מנסים להשאיר טעם טוב ממצוות העליה לרגל של סוכות.
15. בספר ויקרא (ו, יח) נאמר: "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת". הסיבה שלא יוחד מקום מיוחד לקרבן החטאת היא כדי לא לפרסם את החוטאים - שכן אם יהיה מקום מיוחד נדע ששהמקריבים שם קורבנות הינם חוטאים, מה שאין כן אם מקום קרבן העולה והחטאת הוא אחד. (דוגמא נוספת: ייתכן שהסיבה האמיתית שהבונה בית, הנוטע כרםוהנושא אישה נכללים בחוזרים מהמלחמה היא שלא יחזרו רק אלו שחוזרים כי מתייראים מהעבירות שבידם). יש כאלו שאומרים שעקרון זה חל גם לענייננו - בפסח שני (החל חודש לאחר פסח) עולים הטמאים להקריב את קורבנם וע"מ לא לביישם לא טרחו חכמים לבטל את שאילת הגשמים 15 יום לפני החג - שאז יצטרפו אל הטמאים גם אלו שעוכבו בגלל הגשמים והם "יחפו" על הטמאים.
וטעם חינוכי נוסף שמתאים לחג אחד ולא לאחר
16. חג הסוכות עומד בסימן האחדות - ארבעת המינים "ויעשו כולם אגודה אחת", כל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת ועוד. דחיית הגשמים למען אחרוני העולים הינה חברתית ומסמלת את האחדות - ולכן עניינה בסוכות ולאו דווקא בפסח.
ואם יש לכם טעמים נוספים - אשמח ממש לשמוע עליהם, וכנ"ל אשמח לקבל תגובות לטעמים שהוזכרו פה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה